שימוש בהומור בהרצאה
בואו נדבר  על הומור בהרצאה. בדיחה טובה היא סיפור. עם התחלה, אמצע, סוף, מסר וכמובן פאנצ'.
סיפור מהודק, שמסופר טוב, ברור ומצחיק יכול להיות התבלין הנוסף שמחבר את הקהל שלכם להרצאה, מסקרן אותו ומגביר את הקשב.
היכולת להצחיק היא מתנה . שימוש נכון בהומור, מסייע בהסרת התנגדויות, במתן הבהרות לנושא או בחידוד המסר. יותר מהכל, הומור טוב משרה אווירה נינוחה ומחבר בין אנשים.
שמעתם בדיחה טובה, תייגו אותה בלבכם והשתמשו בה כשהעת תתאים, אל תחששו לצחוק על החולשות שלכם – זה יכול לחבר בינכם לבין המשתתפים,  עודדו את המשתתפים לצחוק ולהצחיק בזה שתגיבו לבדיחות שלהם והיו ערניים לכך שהבדיחות נשארות בתחום הטעם הטוב.
אבל, ויש אבל והוא גדול. ניסיון לא מוצלח להצחיק עלול לעייף, להרחיק, ליצור תחושת מבוכה. ולכן, אם אתם לא בטוחים שאתם מצחיקים, עזבו את זה.

אז איך נדע אם כדאי או לא לספר סיפור מצחיק ?

פשוט מאוד: להתנסות מול קהל קודם, חברים, שכנים, קולגות, בני משפחה: כאלה שיגידו לכם את האמת. בלי רחמים. ותבדקו, אם הם צחקו מהבטן או שלא. אם לא, אז אין מקום לסיפור המצחיק. אם כן, יש לכם קלף מנצח בחיבור לקהל.

היה לי פעם סיפור קטן שהצחיק אותי מאוד. בשלב מסוים החלטתי להשתמש בו בהרצאה וניסיתי אותו על חברות טובות. סיפרתי את הסיפור, מתאפקת שלא לצחוק, וכשסיימתי השתררה דממה. הן לא הבינו את הסיפור: אז סיפרתי שוב, הסברתי את המסר והפאנצ', והבנתי שאם הייתי צריכה להסביר את הפאנצ' – הוא כנראה לא קיים.

אז לפני אתם מספרים אנקדוטה תבדקו שהיא באמת מצחיקה 🙂